פימה ואח' נ' לבטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה למנות לתובע, שנפגע בתאונת דרכים ביום 17.9.09, מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שלפניי, אני נעתרת לבקשה, ואנמק.

במסגרת החלטתי מיום 31.5.12, סקרתי את מצבו הרפואי של התובע, עובר לתאונה ואחריה, והוריתי על מינויו של פרופ' טנצמן כמומחה רפואי בתחום האורתופדי.

מומחה זה התבקש בין היתר לחוות דעתו, האם יש מקום להורות על מינויו של מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי.

מחוות דעתו של פרופ' טנצמן עולה כי התובע סובל מנכות אורתופדית בשיעור של 20%. נכות זו הינה תוצאה של עברו הרפואי של התובע והתאונה הנדונה לא גרמה להחמרה במצבו.

יחד עם זאת, המומחה מציין כי לאור העובדה שהתובע נבדק מספר רב של פעמים ע"י רופאים נוירולוגים ונוירוכירורגיים, יש לדעתו מקום למנות מומחה גם בתחום הנוירולוגי.

הלכה היא כי ניתן להסתייע בחוו"ד של מומחה רפואי שמונה ע"י ביהמ"ש לצורך בחינה האם יש למנות מומחה רפואי בתחום אחר. מדובר בפרקטיקה מקובלת (ראה רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון - פורסם במאגרים המשפטיים).

המלצה כזו של המומחה, הינה בבחינת "ראשית ראיה" לצורך במינוי מומחה (ראה בעניין זה ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה רביעית עמ' 649).

יתרה מכך, עיון בתיק מעלה כי קיים תיעוד בדבר טיפול רפואי בתחום הנוירולוגי גם לאחר התאונה לרבות דיווח על החמרת מצב (ראה נספחים ח',יב' יז' וטו' לתביעה) ויש לבחון האם קיים קשר בין מצבו היום לבין התאונה, לרבות אם בכלל, על דרך של החמרת מצב.

על יסוד כל האמור לעיל, מצאתי להיעתר למבוקש.

מומחה ימונה בהחלטה נפרדת.

בזיקה להחלטתי מיום 10.4.13, אני קובעת כי בשלב זה תישא הנתבעת בשכרו של המומחה. ואולם ככל שלא תקבע נכות על ידו, אשקול להורות על קיזוז השכר מהפיצוי, ככל שיפסק לתובע.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: